מהסתגלות למסוגלות
הילדים החלו את תקופת ההסתגלות למסגרות החינוך, חלקן חדשות וחלקן מוכרות, אבל כל התחלה היא חדשה וכל ילד חווה ומתמודד עמה באופן אחר וכך גם אנחנו ההורים.
בטיפול, דרך בעלי-החיים בחווה, חווינו וחקרנו יחד -הילדים ואני , איך כל אחד מהם מתמודד עם דברים חדשים, ולא מוכרים, מנחשים מה היו התגובות ?
הילדים היו מופתעים ממגוון התגובות שקיבלנו, ראינו שחלקם נלחצים חוששים ועצבניים וחלק מתרגשים בטירוף ומשתוללים, לחלקם זה הוסיף עניין, עוררות, ונראו סקרנים וחוקרים, והיו כאלו שלא התרגשו בכלל.
אז ממש כמו בעלי-החיים, גם אנחנו בני- האדם חיה שלא ממש אוהבת שינויים, האמת היא שזה לא בשבילנו. תנו לנו יציבות ושגרה, את הדברים המוכרים, ונוכל לחיות בשלווה. אבל החיים מזמנים לנו התחלות חדשות, דמויות שמתחלפות, פרידות, שדורשות מאיתנו כל הזמן לעבור תהליכים של ה ס ת ג ל ו ת .
אז אם בטבע כל מי שמסתגל שורד, "בג'ונגל" של החיים שלנו קורה דבר דומה (רק פחות דרמטי). ילד שצולח את תקופת ההסתגלות יפתח בעצמו תחושת ביטחון ואמון במסוגלות שלו להתמודד מול כל דבר שיזדמן לדרכו בזמן הקרוב ובעתיד.
ולכן כדי לסייע לילדים להסתגל בצורה הטובה ביותר, הנה כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון:
כניסה למסגרת חדשה מלווה בהתרגשות לצד חשש וחרדה, וזה טבעי ובסדר.
1. הרגישו בנוח כמה שאפשר עם ההחלטה שלכם לגבי המסגרת שבחרתם עבור ילדיכם, או כלפי התחושה אם הילד בשל למהלך שבחרתם עבורו, כדי להפחית כמה שיותר מעורבות והתלבטות רגשית, שעלולה לעורר ולהעביר לילד תחושת חוסר ביטחון לגבי המקום אליו הוא הולך או היכולת שלו להתמודד.
2. שמרו על ההסתגלות בפרופורציה- יותר מדי שיח או מתן דגש על השינוי עלול לעורר חרדה. ילדים קולטים את הרמזים הלא מילוליים - התנהגות של דאגה או אשמה סביב השארת הילד, הצצה מחצר או חלון הגן, או הצעה לאסוף את הילד בשעה מוקדמת יותר בכל יום במסגרת, עלולה להעביר אליהם את החשש. ככל שתהיו בטוחים בבחירתכם וביכולת הילד כך גם הוא ירגיש בטוח.
3. בטחו בצוות- כדאי להגיע לגן בשעות מוקדמות כך הצוות פנוי יותר וזמין יותר לקבלת הילדים, לזמן שנדרש להם או לכם כדי להיות אתם. העבירו מסר חיובי לילד שאתם בוטחים בצוות על ידי מתן אפשרות לצוות להתחיל ליצור קשר עם הילד, לתת להם להרגיע אותו בשעת הקושי וכדומה.
4. אמרו שלום בכל מצב- גם אם הילד נסער כשאתם הולכים וגם אם הוא רגוע, תמיד להפרד ולומר שלום, וברגע שאתם עושים זאת חשוב לעזוב מיד ולא להשתהות ולהאריך את הפרידה, זה רק יוסיף יותר קושי על הילד. פרידה ארוכה עשויה רק לחזק את תחושת הילד שהגן או הכיתה זה מקום לא בטוח עבורו.
5.צרו שגרת פרידה עקבית וניתנת לחיזוי- טקס שכזה יכול להפוך את העזיבה לקלה יותר. יש הורים שבוחרים לנופף מחוץ לחלון או לעשות פרצוף מצחיק, וכאלו שסיכמו על נשיקה וחיבוק או לתלות יחד את שם הילד בכניסה ולהפרד.
6. אובייקטים למעבר - תמונה משפחתית, בובה מיוחדת או שמיכה אהובה, יכולים גם לעזור לנחם את הילד. זכרו שלרוב לאחר עזיבתכם הילדים משתתפים ומשתלבים בשגרת הגן או הכיתה ונפרדים גם מהאובייקטים הללו שימתינו להם במגירה האישית.
7. הכירו את סדר היום- בכל כיתה וגן ישנו לוח הזמנים היומי של הפעילות. תוכלו להכין כזה גם בבית ודרכו להכין את הילד, להזכיר מה יהיה בכל יום, ולשאול את הצוות מה מתוכנן לימים הקרובים ולהתעדכן.
8. זכרו להנות מהתקופה הזו ומהילדים בשלב הגיל הזה ולהתרגש, כי כל התחלה חולפת ביעף.
שתהיה הסתגלות נעימה.
זו התמונה שנבחרה באדיבות הילדים המוכשרים שצילמו - הסוריקטות שלנו שכיבדנו אותם בביצה קשה בפעם הראשונה (כל אחד וההסתגלות שלו), אפשר לראות את היציאה מהחשש להתלהבות, אין ספק שבביצה השניה כבר יהיה להם יותר קל, את זה נבדוק בשבוע הבא . :)
Comments