טיפול רגשי ODD- הפרעת התנגדות

הפרעת התנגדות (ODD) מופיעה בדרך כלל בילדות, ניתן לראות עדויות לכך כבר מגיל הגן. ההפרעה מאופיינת על ידי התנהגות מתריסה, עוינת, שאינה מותאמת התפתחותית. במקרים של חשד להפרעה מומלץ לפנות להערכה אצל פסיכיאטר ילדים, שיכול להבדיל בינה לבין הפרעות אחרות- לפעמים הסימפטומים יכולים להדמות לאלו של הפרעת קשב וריכוז או הפרעות חרדה ומצבי רוח, ולכן חשובה ההבחנה המבדלת וכן טיפול מתאים על מנת למנוע החמרה בהתנהגות של הילד והפחתת הסיכון כי בעיות נפשיות אחרות יתפתחו .

מתי נבחין אם התנהגות היא חריגה או התפתחותית ?

בגילאים מסוימים, ילדים עשויים להיות באופן טבעי למדי מרדניים. גיל ההתבגרות, למשל, עשוי להיות מאופיין על ידי התקפים תכופים של כעס על התנהגות פסולה, ובקרב פעוטות בדרך כלל מגיל שנתיים, כאשר חותרים לפיתוח האינדיבידואליות והעצמאות שלהם על ידי סירוב לכללים, והצגה של התנהגות הפוכה. עם זאת, שני סוגים אלה של התנהגות מרדנית הם לעתים קרובות פשוט חלק מתהליך ההתפתחות הנורמלי. הם אינם תנאים התנהגותיים לאבחון, למרות שהם עשויים להיות מתסכלים ולעתים קרובות ידרשו כמה מיומנויות הוריות עם גבולות, סבלנות, משמעת, ותקשורת טובה, על מנת להתמודד.

חלק מהילדים, לעומת זאת, מראים באופן עקבי חוסר מסוגלות או חוסר רצון לפעול לפי כללים, לשתף פעולה עם מבוגרים, או לקבל כל סוג של משמעת או סמכות. הם עשויים לאתגר את ההורים לעתים קרובות על ידי התנגדות לניסיונות לנהל את התנהגותם, או להתנגד לכל דבר גם חסר משמעות שיתבקש לעשות. ניתן לראות אצל הילד נטייה לווכחנות, נקמנות, ועצבנות ואף אלימות. הפרעת התנהגות מתנגדת, לעתים קרובות יכולה לגרום לשיבוש תפקוד נורמלי. ODD מאובחן. על פי מדריך דיאגנוסטי וסטטיסטי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (DSM), כתנאי לכך בודקים מקרים של התנהגות מתנגדת בהתאם לאורך זמן שמתרחשת- אצל ילדים מתחת לגיל 5 במידה והסימפטומים ההתנהגותיים מתרחשים ברוב ימות השבוע במשך שישה חודשים לפחות. ובקרב ילדים גדולים מגיל 5 לפחות פעם בשבוע במשך שישה חודשים.

סימפטומים של ODD

הסימפטומים של ההפרעה כוללים: כעס, עוינות, או מצבי רוח עצבנים. סירוב להקשיב ולציית לכללים של הורים, אנשי טיפול ואנשי דמויות סמכותיות אחרות. ניסיונות תכליתיים לעצבן את האחר, התפרצויות זעם תכופות, וקושי עם שליטה עצמית. התנהגות נקמנית או מרושעת.

על אף שהילדים עשויים להראות חרטה חלק מהזמן: הבטחות לעשות טוב יותר, ולבקש סליחה. למרות שאלו עלולות להיות כנות, לפעמים הן עלולים להיות מניפולטיביות, וילדים רבים יחזרו להתנהגות המתריסה. לעיתים קרובות, אין הצגה בכלל של סימני חרטה. חלק מהילדים עם ODD יראו חוסר יכולת להבין את התוצאות של ההתנהגות שלהם, לעצמם או לאנשים אחרים, והם עשויים לספר על תחושת קהות רגשית ואומללות רגשית.

מה גורם ל- ODD

אין גורם אחד שיכול לחזות אם ילד יפתח דפוס של התנהגות מתנגדת, מחקרים מדברים על מגוון גורמים רבים ושונים שעשויים לתרום להתנהגויות שציינתי. בינהם:

• ילדים שיש להם היסטוריה של התעללות, הזנחה או טראומה עשויים להפגין התנהגות מתנגדת כתגובה לחוויות שלהם. ילד שחווה כל סוג של אירוע טראומטי מגדיל את הסיכוי של להתנהגות מוחצנת, משום שהילד חייב להתמודד עם רגשות מאתגרים, מחשבות וזכרונות. אם רגשות אלה אינם מטופלים, ODD עלול להתפתח.

• גידול ילדים באופן לא עקביי או חינוך משמעתי יתר על המידה גם נחשבים לגורמים משמעותיים בפיתוח של המצב, התנהגות מתנגדת עלולה להתפתח גם כאשר הורים אינם מצליחים לשים גבולות שיווסתו את הרגשות וההתנהגות או לעיתים העדר של כישורים חברתיים אחרים שמוצג על ידי ההורים.

• מחקרים מראים כי, ילדים להורים עם נטייה עבריינית או התמכרות לסמים או אלכוהול נוטים יותר לפתח ODD, ונשים שמשתמשות בסמים או אלכוהול במהלך ההריון עלולות להעלות את הסיכויים של התנהגות מתנגדת בילדיהם.

• התנהגות מרדנית מתנגדת יכולה גם להיות הסימפטום של מצב בריאות נפשי בסיסי, כגון –הפרעת קשב (ADHD). אנשים עם ODD נמצאים גם בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת התנהגות, חרדה, ודיכאון.

• במקרים מסוימים, ייתכן שלא ניתן יהיה לקבוע את הגורם להתנהגות המתנגדת של ילד, וזה עשוי להפוך את הטיפול קשה יותר.

טיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים עבור ODD

התנהגות מתריסה או מתנגדת יכולה להיות מתסכלת בבית ויכולה להוביל להתנהגות הרסנית בבית הספר- השעייה או גירוש מבה"ס, והשפעה לרעה על הקשרים החברתיים של הילד ויכולתו ללמוד. אם הילד אינו מטופל, התנהגות מתנגדת יכולה להסלים ככל שהילד הולך ומתבגר. בגיל ההתבגרות או בבגרות, להתנהגות מתנגדת או מתריסה עלולות להיות השלכות משמעותיות ובר קיימא מבחינה חברתית, מבחינה משפטית, תעסוקתית, ופסיכולוגית. טיפול מוקדם ב- ODD עשוי לסייע במניעת התפתחות זו. טיפול הנעזר בבעלי-חיים הוא טיפול משלים שמסייע לילדים להתמודדות עם החיים בצל ההפרעה, ופועל בכמה מישורים:

• ויסות רגשי- רוב הילדים המציגים התנהגות מתנגדת באופן שוטף מתקשים בביטוי רגשי וויסות רגשות ולכן עשויים להפיק תועלת מלמידה על רגשות, כדי להבין את התגובה הרגשית שלהם וללמד אותם איך לבטא את רגשותיהם באופן מילולי ולא התנהגותי במקום להסתמך אך ורק על התפרצויות פיזיות. בטיפול המשלב בעלי-חיים הילדים יכולים לשוחח על רגשות גם באופן עקיף ולא מאיים, ילדים שטיפלתי בהם עשו זאת נהדר שתיארו את מצבם הרגשי באופן כזה- "השרקן כועס ובגלל זה שאר השרקנים לא משתפים אותו, הם בטח מפחדים ממנו, בגלל זה הוא בצד". זה מאפשר להם לראות איך הקושי נראה בעיניים של מישהו אחר, וגם מראה על מודעות לתגובות הסביבה.

ילדים שמתמודדים עם קשיים ויסות הרגשי, מתקשים לשלוט בכעס שלהם, ולכן הטיפול מתמקד גם

בניהול כעסים שכולל: הרפיה, הצבת יעדים, פתרון בעיות, זיהוי טריגרים והכרה בתוצאות. בנוסף, ילדים

עם ODD סובלים לעתים מבידוד חברתי או מקשיים חברתיים אחרים והקשר עם בעלי החיים, בתיווכו של המטפל, עוזר לפיתוח מיומנויות חברתיות, למשל: יכולת נתינה וקבלה, ביטוי בריא של כעס וכדומה.

• ויסות התנהגות- טיפול פרטני מועיל כאשר ילדים מתקשים לשמור על שליטה בהתנהגותם. גם בעלי-החיים מציגים התרחקות והתקרבות וכן התנגדות בהתנהגותם וזו דרך להשפיע על ויסות ההתנהגות של הילד על מנת שיוכל להתנסות בקבלת משוב חיובי והבנה יותר טובה של התנהגותו שמעודדת יצירת קשר חיובי.

בנוסף, ישנה עדות מחקרית להשפעת מגע פיזי בבעל-חיים שהוא נעים וחיובי לשני הצדדים, שתורם

להפרשת סרוטונין כמסייע להפחתת לחצים, להרגעה ולהפחתת חרדה.

וכן המרחב הטיפולי היחודי שנעשה במרחב מעודד פעילויות עם בעלי-החיים שתורמות להפרשת דופמין שתורמת להעברת מסרים במערכת העצבים, וידוע שגם דופמין וסרטונין כאחד בעלי תכונות מרגיעות

שגורמות לתחושה נעימה, לעידוד תהליכים קוגניטיביים כמו למידה, וריכוז.

• פיתוח מיומנויות לתקשורת חברתית- ילדים לומדים דרך האינטראקציה והפידבק החיובי או השלילי מבעלי החיים והקשר עם המטפל כדמות סמכות, ששינוי התנהגות עלול לאפשר להם לקיים אינטראקציה טובה יותר, וכך יכולים לחוות עצמם גם כטובים, ולחזק את ביטחונם לגבי יצירת קשר עם האחר. כמו כן, בטיפול אני יכולה לראות ולהבין יותר טוב בעיות אישיות שהילד מציג בטיפול שתורמות להתנהגות המתריסה שלו, ולתת כלים ושיקוף להתמודד נכון יותר גם מחשבתית וגם התנהגותית עם בני גילו.

• חיזוק ביטחון עצמי- בעל החיים מעניק למטופל חום ואהבה ללא תנאים. דבר זה מסייע לילד שמרגיש חלש או דחוי, אם בשל מגבלותיו הלימודיות ואם בגלל בעיות בקשר עם ההורים או עם בני הכיתה, להרגיש רצוי ובעל ערך ומחזק את בטחונו העצמי. הטיפול בבעלי החיים, הנזקקים להזנה ולאהבה של המטופל, מחזק את בטחונו העצמי של ילד שסובל מODD ומעניק לילד תחושת אחריות ומסוגלות שלעתים חסרות לו בתחומים הלימודיים והחברתיים.

• הדרכת הורים במהלך הטיפול-הדרכת הורים היא חלק בלתי נפרד מהטיפול שלי, שכן רווחתו האישית של הילד והתקדמותו בטיפול הולכת יד ביד עם הרווחה הנפשית והרגשית של ההורים וגם של יתר האחים בבית, בטיפול ההורים יכולים להציף קשיים, ולקבל מענה,ליווי, תמיכה וכלים להתמודדות טובה יותר בבית.