לריב כדי להתפתח-על יחסים בין אחים

 

בטבע, גדיים קטנים בחודשים הראשונים להיוולדם, מתנסים במשחקי "מלחמה" קופצים ומתנגחים אחד במשנהו. ילדים שצופים ב"סצנה" זו, מפרשים זאת כאחים המציקים אחד לשני, לעיתים, כאח דומיננטי שמנסה לפגוע, ומיד יוצאים להגנה על הקורבן. ואנו המבוגרים כבר בעלי מודעות, יכולים בביטחון ורוגע להסביר את התנהגותם ולומר שהם למדים מיומנות חשובה, כזו שתכין אותם להתמודד עם אתגרי החיים, תקבע את הישרדותם החברתית בקבוצה, ואת היכולת שלהם להעמיד דור חדש של צאצאים. אז האם בעלי-החיים יכולים ללמד אותנו משהו על יחסים בין אחים?  

    

אין כמעט דבר שגורם לנו לתחושת סיפוק גדולה יותר מלראות את ילדינו חולקים, משתפים, צוחקים ונהנים יחד עם אחיהם, אפילו שרגעים אלה נמשכים לרוב דקות בודדות. יחסים בין הילדים בבית משפיעים על המיטביות שלנו כהורים, כשהם חיוביים אנחנו מאושרים וחווים זאת כהישג הכי גדול שלנו, ומאידך, כשהם רבים ומקנאים זה עלול לעורר בנו תחושת כישלון ואכזבה ותסכול רב. האם היינו מרגישים אחרת בידיעה שמריבות מקנות להם יתרונות התפתחותיים ומכינות אותם לחיים חברתיים ורגשיים תקינים?. 

 

חשיבותם של יחסים בין אחים

מחקרים מעידים, שעם אחים אנחנו מקיימים את מערכות היחסים הארוכות והמשמעותיות ביותר  המשפיעות על ההתפתחות החברתית שלנו כמו כן, יחסי אחים הם מקור לתמיכה והם מנבאים התנהגות מסתגלת בהתמודדות עם סיטואציות במישור הרגשי והחברתי. 

כמו כן, ילדים מציגים יותר מבעים רגשיים בשיח עם אחים לעומת שיח עם אימהות, בנוסף נמצא, כי לאחים בוגרים יתרון על פני הורים בעידוד התפתחות ה- TOM-היכולת החשובה ביותר באינטראקציות חברתיות, שכוללת את היכולת להבין ולפרש את התנהגות האחר בסיטואציות חברתיות, היכולת לזהות מצבים מנטאליים הכוללים: תחושות, רגשות, מחשבות, כוונות ורצונות, של הפרט וסביבתו .

מאחר ואחים מבלים הרבה יחד ושותפים לאותם המשאבים בבית, מערכת יחסים זו היא ההזדמנות של אחים להתנסות ולהתאמן ביחסי קירבה בינאישיים , בפירוש נכון והבנה של סיטואציות חברתיות, ביכולת לדעת מתי אפשר ונכון להתקרב לאחר ומתי זה הזמן להניח ולהתרחק, וכך בעתיד יוכלו להשתמש בכל המיומנויות והכלים שידרשו להם, ליצירת הקשרים הבינאישיים שיבנו בחייהם. 

 

מריבות בין אחים: במינון ובאופן סביר מקדמות התפתחות. 

 

כדי לעודד התפתחות חברתית ורגשית בריאה, עלינו לאפשר לאחים להתנסות ולהתמודד בחוויות שמעודדות מגוון רגשות שליליים, למשל: עצב וכעס לצד רגשות של אהבה ושמחה. במערכת היחסים עם אחים הם זוכים לחוות זאת כמעט על בסיס יום יומי. כך הם למדים להתמודד ולזהות רגשות קשים שחווים, למדים לשוחח על הרגשות שלהם ולנהל דיאלוג על הרצונות הרגשות והצרכים שלהם. בנוסף, הם למדים להתמודד עם סכסוך ולפתור קונפליקטים, לוותר, להתאפק ולחלוק, בדיוק כפי שנדרש מהם לנהוג מחוץ לבית .

 

עלינו לזכור כי, רגש של קנאה שהילד חווה, זו תחושה טבעית, ומהווה חלק ממנעד הרגשות השליליים שאנו חווים בחיים וזה חלק בלתי נפרד מאתנו. אם תחושת קנאה בין אחים עולה מאחר ולבכור מותר לישון אצל חבר ולקטן עוד אסור- זה בסדר ולגיטימי, ומותאם לשלב ההתפתחותי של הילד והוא יקבל זאת בהבנה . עם זאת, קנאה בין אחים שמקורה ברגשי אשמה ותחושת נחיתות, אינה תקינה, ואין ביכולתה לקדם יחסים הדדים תקינים בין האחים ויתר על כך, הופכת לתחושה מאיימת ומתסכלת מבחינה רגשית עבור האח שחווה זאת.

 

אנחנו –ההורים, יכולים להשפיע מאוד על יצירת סביבה יותר הרמונית בבית שביכולתה לקדם את המיומנויות והכישורים החיוביים שיוצרים הקונפליקטים. וכדי לעשות זאת, פשוט צריך לדעת מתי לתת לילדים לפתור את הבעיות שלהם לבדם ומתי להתערב .

 

מה גורם לאחים לריב ?

מאבק על משאבים- ברוב הבתים אין משאבים בלתי מוגבלים. זה אומר שכל האחים יצטרכו לחלוק לפחות חלק מרכושם: מחשב, משחקים. וזה לא כל כך פשוט לילדים לחלוק, בעיקר בגילאים צעירים, זה דורש מהם לוותר ולשתף ולא תמיד הם יהיו מוכנים לעשות זאת. 

 

שעמום- כשההורים עסוקים, ואחד האחים מעדיף לשחק לבדו, אח אחד נותר ללא חברה ובמרבית המקרים יתקשה להעסיק את עצמו. כך שהצקה יכולה להיות הדרך למשוך את תשומת הלב (אפילו שהיא שלילית).   

 

וסיבה סמויה: תחרות על אהבה ותשומת לב של ההורים- לרוב, כשההורים לא נמצאים-המריבות פוחתות. ילדים תמיד מתחרים על תשומת הלב של הוריהם. כאשר יש תינוק חדש, זה יכול להיות קשה לילד האחר, לאבד את המיקום שלו או שלה כמרכז תשומת הלב. לפעמים, תשומת הלב של ההורים מתמקדת בילד שהוא חולה או שיש צרכים מיוחדים (למשל, בגלל לקות למידה) והילדים האחרים חשים שמתעלמים מהם ועלולים "להתאמץ" ולהתנהג את הקושי על מנת לזכות בתשומת לב ההורים . 

 

איך לסייע לילדים לבנות מערכת יחסים בריאה יותר:

 

1. מתן דוגמא אישית- רצוי לשמור על יחס מכבד ואכפתי בין ההורים: להימנע מקללות או כינויים מעליבים להראות לילדים שגם כאשר מתווכחים - מתנצלים ומשלימים. רצוי להראות שגם אתם כהורים חולקים במשימות היומיומיות ובמשאבים בבית (מחשב, ארון בגדים, רכב, טלוויזיה), ולהרבות בדאגה הדדית ומחוות של חיבה. הילדים צופים בנו -ההורים כל הזמן, ולמדים מאתנו כיצד לנהוג בסיטואציות יום יומיות, ולכן הדוגמא האישית שניתן להם בבית, תבנה להם ארגז כלים שישמש אותם ביצירת יחסים הדדים פוריים.

 

2. זמן יחד– הורה-ילד- להשתדל להקדיש זמן לכל אח בנפרד, גם אם מדובר על חצי שעה ביום זה מאוד משמעותי עבור הילד, ללא הסחות, ובהתאם לבחירת הילד בפעילות המשותפת. מאוד חשוב, להימנע מהשוואות זה בסדר שכל ילד ידע שלאחיו יש זמן משותף עם אחד ההורים וגם זמנו המשותף יגיע. חשוב לשמור על תקשורת פתוחה ושקיפות לעדכן את שאר האחים מה עשיתם יחד, ולהימנע ממשפטים בזמן המשותף, שעלולים לקחת צד וליצור קואליציה לטובת אחד הילדים.

3. תקשורת פתוחה ואוהבת- חשוב לעודד ביטויי חיבה ופרגון בקרב האחים ולחזק אותם על כך. חשוב להיות ערניים ל"מלכודות רגשיות"- כשהילדים ישאלו מה אתם מרגישים כלפיהם ביחס לאחיהם, רצוי לומר שאתם אוהבים את כל האחים באותה מידה ויש לכם מקום בלבכם לכולם. 

תרבו בחיבוק סנדוויץ' לכל האחים יחד (חיבוק בו הילדים נמצאים במרכז וההורים עוטפים אותם) וצפו בפניהם של ילדיכם בעוד אתם עושים זאת, הילדים מאוד מתרגשים מכך, וזה מעניק להם תחושה עילאית של ביטחון וחום. 

4. ילד יחיד ומיוחד-  לעיתים תכופות, הילד הבכור משמש כמקור להשוואה על מנת להעריך את התנהגותו והתפתחותו של האח שנולד אחריו. ולכן חשוב לזכור שכל ילד נולד למבנה משפחתי שונה, הילד הבכור נולד לזוג הורים וזכה להיות מרכז תשומת הלב, הילד שני כבר נולד לזוג הורים ואח, כך שמראש רגיל לחלוק את תשומת לב ההורים עם מישהו נוסף וכן הלאה. ככל שנהיה מודעים לאינדיבידואליות ולשונות בין הילדים, נוכל לתת מענה יותר טוב לצרכים של כל אחד מהם מבלי לחשוש מתגובת השני. בכך, נאפשר לילד לממש את יחודו מבלי לנסות לכפות עליו דברים שמתאימים לאחר. ובכלל כל אחד מאתנו היה רוצה שיראו אותו בדיוק כפי שהוא, זו תחושה נהדרת ומעצימה.

 

5. להתערב בהתאם לכללים - חשוב להקפיד בבית על קיום ערכים חינוכיים שחשובים לכם, כך שאם המריבות כוללות ביטויי אלימות פיזיים או מילוליים בין האחים. אתם מוזמנים לראות זאת כסימן להתערבות במריבה. ולאחר ההפרדה בכוחות, רצוי לומר את הסיבה להתערבות: "לא חשוב מי התחיל, בבית שלנו אנחנו לא מכים או מקללים" ובאותו משפט להציע פתרון לילדים, אתם יכולים לדבר או לנסות לחלוק, או להחליף או לחכות בתור", בהתאם לסיטואציה. חשוב להשאיר את הילדים עם כלים להתמודדות בסיטואציות כאלה ולשבח אותם ולחזק כאשר יתנסו בכך.

שניים רבים – שניים נענשים- אם החלטתם שהריב הגיע למצב בו צריך להעניש את הילדים – חשוב להעניש אותם יחד. כך נמנע מצב שבו הדין נפסק כנגד אחד הילדים, ואתם ההורים צריכים לשמש כשופטים, להתחקות אחר שורש הסכסוך ולחרוץ מי אשם. "הענישה הקולקטיבית" אינה מלבה שנאה וקנאה בין האחים, וההפך מכך, תגבש בקרבם תחושה של שותפות.

 

6. היו רגישים לצרכי הילדים- מריבות בין אחים הן על רקע של צורך כמו שציינתי קודם, וחוסר יכולת של הילדים להסביר את הצורך שלהם בצורה טובה יותר- היינו מצפים שיאמרו לנו "משעמם לי במה אני יכול לשחק, או בא לי שאחי ישתף אותי גם במה שעושה" אך במקום זאת הם מציקים, או חוטפים כדי לבטא את הצורך הזה, וזה מייצר את כל הקושי, ולכן עצרו הכל שאלו את הילד "אתה לוקח לו כי אתה רוצה גם לשחק בזה או איתו" כך תסייעו לו לומר את הצורך שלו בצורה מקובלת יותר. לעיתים לאחד הילדים יש יותר צורך בתנועה או משדר יותר תחושת אי שקט וזה עלול להתבטא בהצקה לאחים, זהו את הצורך הזה, לילדים עם צורך ממשי בתנועה כדאי בסוף יום הלימודים לתת מענה לפני החזרה הביתה או בתוך הבית לפעילות פיזית שמסייעת להם לאחר מכן להיות יותר רגועים לקיים אינטרקציה רגועה יותר עם אחיהם. גם הכוונה וסיוע במציאת פעילות שיכול לעשות, שיסייע להם לארגן את אחר הצהריים ולא להתפזר עם חופש הבחירה יכול לסייע לילדים שמתקשים למצוא מה לעשות. 

  

7. לתת מענה לילדים על פי גילם- כשאנו ההורים, משתדלים לא לקפח ולתת יחס שווה, למשל על ידי רכישת צעצוע זהה לכל הילדים או כאשר אנו מחליטים לעזור לילד הגדול להתלבש כי הוא רואה שעוזרים לאח הקטן למרות השוני בגיל, אנו בעצם תורמים לתחושות הקיפוח. כאשר בעצם חשוב לזכור שלכל אח זכויות שונות בהתאם לגילו :לגדולים מותר לעשות דברים לבדם (ללכת לחבר, לחוג, לצאת לסרט), הם זכאים לדמי כיס גבוהים יותר, הם הולכים לישון מאוחר יותר ויש תכניות טלוויזיה שמותר להם לראות. זו התייחסות נכונה, שמותאמת לילד בצרכים ובגיל, ואינה מתעתעת ביצירת שוויון מדומה. כאשר הילד הקטן מקנא בגדול, אפשר לעודד אותו ולהסביר שכשיגדל יוכל לנהוג כך גם ולהציע אלטרנטיבה מה יוכל לעשות במקום זאת שמתאים לגילו.

 

8. כל ילד ופרטיותו - רצוי לעזור לילד לפתח את זהותו העצמית והייחודית על ידי שמירה על פרטיותו. כל אחד היה רוצה מקום קטן ופרטי משלו בבית, וניתן לעשות זאת כך: לארגן בבית לכל ילד מגרה או מדף שבו יש את הדברים האישיים שלו אפשר לשים שם גם משחקים שמראש מחליט שאינו רוצה לחלוק אותם. חשוב לכבד את חפציו האישיים של הילד, אך עם זאת, ניתן להציע לו לחלוק אותם עם אחיו, ללמוד להחליף אחד עם המשחק של השני זו מיומנות חיים חשובה מאוד שתוכלו להקנות לו. השאירו לילד את הזכות לסרב לחלוק או להחליף עם אחיו, חשוב שיחלוק מרצונו ולא ככפיה, על מנת ששיתוף בחפציו יתקשר עם חוויה חיובית שיש לו שליטה עליה ולא מאיימת עבורו, מתוך ידיעה והבנה שזה לגיטימי ובסדר. ברגע שירצה שיחלקו עמו משהו שאינו שלו חשוב לעודד ולאמן אותו לתת משהו אחר בתמורה, משהו ששייך לו שמוכן לחלוק. 

 

9. כבוד הדדי ואמונה בילדים - ברגע שהילדים לומדים שהמריבות אינן משיגות תשומת לב מההורה הם מתמקדים במציאת פתרון ע"י עימות אחד עם השני וכאן מאוד חשוב לאפשר זאת כחוויה לימודית שתכין אותם לחיים ותלמד אותם להתמודד בסיטואציות דומות בכוחות עצמם. אז כשישמע המשפט "אבא/ אימא, הוא לקח לי" – אני מזמינה אתכם לומר להם "נסו להסתדר ביניכם אני סומך/ת עליכם שתסתדרו"... כך תגבירו את תחושת המסוגלות של הילדים, ותקנו להם את התחושה הנהדרת - שאתם סומכים על יכולתם לפתור סכסוך ביניהם. זו תחושה מאוד מכבדת ובעלת אחריות רבה שהילדים בוודאי ישמחו לקבל.

 

אסכם ואומר, שרוב ההורים רוצים לא יותר מאשר שילדיהם ילמדו להסתדר. ולכן חשוב לאפשר להם גם לריב, כמובן במידה ומתוך ידיעה שהם "מתאמנים" לחיים שבחוץ, וזה לבסוף יעודד את התפתחותם החברתית. יחסים בין אחים הם חיוניים להתפתחות הילד. היתרונות של מערכת יחסים בריאה בין אחים יכולה להימשך שנים, ולכן הם יכולים להוות חברים תומכים אחד לשני לכל החיים. וחוץ מזה, מלבד ההורים שלך, "מי עוד מכיר אותך יותר טוב מהאח או האחות שלך?.

 

רוית גולן- מטפלת רגשית בעזרת בעלי-חיים ומדריכת הורים.

 

 

Please reload

Please reload

מאמרים נוספים רלוונטים