ויסות רגשי ב-5 צעדים

 

 

 

חלק חשוב בתפקידנו כהורים, הוא ללמד את הילדים לשלוט ברגשות שלהם. 

היכולת לווסת רגשות זו מיומנות המאפשרת לילדים לנהל את הרגשות שלהם, ובכך לשלוט על התנהגותם כאשר הם מתמודדים עם מצבים המעוררים מצוקה רגשית. במצבים כאלו הילדים יגיבו בבכי רב, בהתפרצויות זעם וכעס שעלולות בהמשך להוביל גם להתנהגות אלימה, וגם במצבים המערבים רגשות חיוביים יותר כשמתרגשים למשל. מנגנון הויסות הרגשי מסייע להם להגיב במתינות, ובפרופורציות מתאימות לסיטואציה. זה כולל את יכולתם של הילדים לעצור, לחשוב על המצב, ולהמציא פתרונות להראות גמישות כאשר הציפיות והדרישות משתנות, לנסות לא להיכנע להתפרצויות זעם ותסכול אל מול קונפליקטים מגוונים. מיומנות זו מתפתחת עם הזמן.

 

חשוב לזכור כי היכולת לווסת רגשות היא אינה נקודת המוצא בהתפתחות הילדים, אלא המסע. ילדים לומדים ויסות עצמי בהדרגה ובאמצעות מנגנוני התמודדות שהם מאמצים דרך למידה וצפייה ממבוגרים משמעותיים בסביבתם. ולכן חשוב שאנו המבוגרים נכיר ונקנה לילדים אסטרטגיות שונות להתמודדות טובה יותר .

 

אז איך נוכל לסייע לילדים בהתמודדות :

 

1 . הראו דוגמא אישית. 

 

אנחנו המודל לחיקוי של ילדינו, אחרי הכול , ילדים לומדים מאתנו. כאשר אנו צועקים , הם לומדים לצרוח . כאשר אנו מדברים בכבוד , הם לומדים לדבר בכבוד. ולכן לפני שאנו חוזרים הביתה לקבל את הילדים עלינו להתכונן טוב יותר לארועים ומצבים שעלולים לקרות, כדי שנוכל להגיב בצורה רגועה וטובה יותר. זכרו שההדגמה של התגובות שלנו לילדים זה אבן דרך שייסע להם להגיב במיטביות שהם חווים קונפליקטים בעצמם, נסו להראות להם שאפשר להרגע ולשוחח על דברים שרגועים, שאפשר לומר "זה נורא מכעיס אותי שעשיתם כך, תנו לי רגע להרגע ונדבר על מה שקרה אחר כך", אל מול החלטות מלחיצות בזמן אמת- זה בסדר לומר "אני צריך לחשוב על זה לא יכול לומר כרגע". חשבו על דרכים להירגע ולעצור את עצמכם מלפעול כאשר אתם כועסים. לפעמים תכנון שבועי של פעילות אחה"צ מועיל מאוד ומשפיע על הרגעים ומוקדים שעלולים לעורר רגשות שליליים בבית. למשל ההבנה שילדים אחרי מסגרת יהנו מזמן פעילות ותנועה בחוץ וזה גם לנו כהורים נותן המון אויר לפני הכניסה הביתה.

גם ההכנה עבור ילד לפני סיטואציות שמעוררות רגשות עזים למשל התרגשות יתר לפני יום-הולדת של חבר, יכולה לעזור, לשוחח עם הילד על הרגישות והתחושה שעלולה להווצר אצלו, ולחשוב יחד איך להתכונן למשל להגיע ראשונים או מוקדם יותר למסיבה שיותר רגוע וההתרגשות תהיה בהדרגה וכדומה.   

 

2 . מגע להרגעה

 

תינוקות לומדים להירגע בעזרת החיבוק והטון המנחם של הוריהם . גם ילדים גדולים יותר זקוקים להרגיש מחוברים להורה כשקשה להם או כשהם לא יכולים לווסת את עצמם ולמצוא דרך להרגע מהפסד במשחק או להפסיק לבכות שמשהו לא מסתדר ומצליח. כאשר הילדים מרגישים שאנחנו "אוספים" אותם לחיקנו, ומנחמים אותם בצורה אותנטית ואמפטית , נוכל להדגים להם שהם מובנים ומוכלים ויחד נוכל לטפל בבעיה אבל קודם נרגיע את הרגש יחד, זה עוזר לעשות פסק זמן כדי להערך ולהכין את הקרקע לשיחה שתבוא אחר כך על מציאת פתרונות יעילים יותר לבעיה. וכמובן חשוב לחזק אותם שפנו אליכם והתריעו על הבעיה גם אם כרגע זה נעשה בדרכים פחות טובות זה הכי טוב שהם כרגע יכולים.

  

3 . קבלו את הרגשות של הילד גם כשהם לא נוחים

 

השתמשו בטון אמפתי ובמשפטים כמו: "אני יודע שזה לא נעים.. או שנורא רצית .... אתה בטח מאוד עצוב/כועס בגלל זה.. אתה צודק זה באמת מכעיס/ מעציב" . כך אתם אמפתיים כלפי תגובת הילד, והוא לומד ממכם שרגשות יכולים להרגיש טוב והם לא מסוכנים. הוא מקבל ומעבד ומתעמת עם הרגשות כפי שהם עולים , במקום לדחוס אותם ולהדחיק. הילד לומד שאתם מבינים אותו וזה גורם לו להרגיש יותר טוב , הוא לא צריך לצעוק כדי להישמע. התמיכה ההורית עוזרת לו ללמוד, שהוא יכול לחיות דרך רגשות רעים והשמש יוצאת ביום שלמחרת , וכך, הוא מתחיל לפתח עמידות. חשוב ללמד את הילד לתת מילים לרגשות שלו. הכוונה היא לא לבקש ממנו לדבר על הרגשות, אלא לתת מילים למה שאנחנו רואים אצלו- " בטח הרגשת מתוסכלת נורא שהמשחק לא עבד". לילדים מאוד קשה לדבר על הרגשות שלהם ולכן התמקדו בקבלת הרגשות של הילד, כי מזה הוא ילמד הכי הרבה.

 

4 . התמודדו עם הרגשות

 

חשוב להתנגד לדחף להעניש את הילד על התפרצויותיו, והתנהגויות מוחצנות. מאחר וכך נמנע ממנו לקבל את העזרה שהוא זקוק לה- בהתמודדות עם הרגשות שלו . והמסר שילדים מקבלים הוא שהרגשות שהביאו אותם ל" להתפרע " הם רעים. זה נכון שלצעוק או להשתולל ברגע כעס למשל זה דבר שאינו מקובל, אך צריך לזכור שכשקיים קושי בויסות הרגשי, התנהגויות אלו עלולות להגיע באימפולסיביות, במהירות ללא תכנון מראש וכמובן בלי יכולת שליטה. במקום להעניש , צריך לעזור לילד להישאר על המסלול עם הדרכה חיובית, סיוע בעיבוד הרגש, עד שהוא יוכל לעשות זאת בעצמו, ממש לפי וכפי שתואר בצעדים הקודמים.

 

5 . למדו דרכי התמודדות.

 

בהתאם לקושי שמציג הילד אם למשל הוא חסר יכולת לעצור וחייב לפעול כשלקחו לו או ניצחו אותו במפגש עלינו להקנות לו מגוון דרכים קודם לזהות איך זה נראה אצלו בגוף-ידים קמוצות, פנים זעופות, תחושה בבטן לנסות לזהות מתי זה מתחיל ולהציע ברגעים אלו ללכת רגע לשטוף פנים, לעזוב הכל ולפנות למבוגר לעזרה, להכין מחברת רגשות במגירה וללכת לכתוב או לצייר בה עד שיעבור, לקפוץ במקום או על טרמפולינה או מיטה, ללכת להאזין לשיר, ולבנות בלגו. מאחר וזהו תהליך עלינו לפעמים לעשות זאת עם הילד באופן מלאכותי ועל ידי חיזוקים עד כדי לסייע בהטמעה של אחת מהדרכים שנרצה לקדם, למשל בגן ניתן לחזק את הילד עם מדבקה בכל פעם שפנה שעת קושי ולא פעל בעצמו, ובסוף היום להדביק את כל המדבקות במחברת ולהראות להורים. גם בבית ניתן לעשות אותו הדבר חשוב שזה יהיה מאוד ברור לילד מה הדבר הספיציפי האחד שנדרש לעשות ברגעים שחש קושי להתמודד במיטביות כרגע, וזו הדרך להתחיל.  

 

 

ולסיום...זכרו כי רגשות הם לא רעים, הם רק חלק מהעושר של הוויה אנושית.

ובדרך כלל אין לנו בחירה על מה שאנחנו מרגישים , אבל תמיד יש לנו בחירה לגבי אופן בו אנו בוחרים לפעול.

כאשר אנחנו מרגישים בנוח עם הרגשות שלנו , אנו מרגישים אותם לעומק, ואז הם מתפוגגים . זה נותן לנו שליטה רבה יותר.

ילדים שבדרך זו לומדים "שליטה" על הרגשות שלהם יש להם חיים רגשיים בריאים, כי מאפשרים להם להרגיש, ומדריכים אותם לבטא את מה שהם מרגישים בצורה נכונה ומווסתת.

 

בהצלחה!

Please reload

Please reload

מאמרים נוספים רלוונטים