מהי בעיה רגשית ואיך ניתן לטפל בעזרת בעלי-חיים
הרופא הפנה לטיפול רגשי לילד?
אתם שואלים את עצמכם למה הילד מתנהג איך שהוא מתנהג?
מחפשים פתרונות לבעיה ולא מצליחים לגבש דעה?
אני רוצה להקדיש לכם את הפוסט הבא, שיעשה לכם מעט סדר ובו תוכלו למצוא תשובות ללא מעט שאלות.
אז מהי בעיה רגשית ואיך ניתן לטפל בעזרת בעלי-חיים.
בעיות רגשיות בגיל המוקדם
לכולנו יש בעיות רגשיות מעת לעת, אך להבדיל מהאדם הבוגר,ילדים מעניקים ביטוי לקושי ומביעים אותו ברגש, או לחילופין חוסמים את הרגש ולא מעניקים לו ביטוי. בעיות רגשיות אותן מפתח הילד, מדירות שינה מעיני ההורים ושאלות רבות מציפות את ההורה בדאגה לשלום הילד ואיכות חייו ובצדק. אך כיצד אתם ההורים יכולים להבחין כי הילד אכן סובל מבעיות רגשיות?
כיצד תזהו שילדכם סובל מבעיה רגשית?
בעיות רגשיות מתפתחות על פי רוב בשנים הראשונות, או לחילופין כתוצאה מאירוע המתרחש בשלבים מוקדמים יותר בחייו של הילד, בין אם אלו גירושי הורים אותם חווה הילד, מוות של אדם קרוב, מעבר מגורים, שינויים קיצוניים,התמודדות עם קשיים בריאותיים, מצב בטחוני ועוד.
שינויים בהתנהגות הילד מצביעים פי רוב על בעיה רגשית בעקבותיה עתיד הילד להפגין רגשות באופן לא מווסת, הבאים לידי ביטוי בהתפרצויות זעם, התקפי בכי, הימצאות באזור רגשי ספציפי לאורך זמן בין אם זה פחד, כעס ועוד. מאידך יכולה בעיה רגשית לבוא לידי ביטויי בקיצוניות השנייה בין היתר הימנעות, מופנמות, והסתרת רגשות.
כיצד מתמודדים ההורים עם סימפטומים על רקע בעיה רגשית?
שגרת היום יום העמוסה אותה חווים ההורים, גורמת להם (שלא במכוון), להתעלם מהמצבים הרגשיים אליהם נקלע הילד ולמנוע מתן טיפול נאות להתמודדות עם הבעיה. חשוב לי לומר לכם, כי בעיה רגשית אינה נעלמת מעצמה וללא טיפול מקצועי היא תבוא לידי ביטוי במסגרות שונות ומגוונות, בין היתר במסגרת החינוכית, בבית ובחיי החברתיים של הילד.
אין זו משימה פשוטה עבור ההורה לקשר בין קשיי הילד לקיומה של בעיה רגשית. מרבית ההורים מתוודעים למושג "בעיה רגשית", רק לאחר חוות דעת אותה הם מקבלים מבעל מקצוע, אשר אושש את הבעיה באמצעות אבחונים מגוונים והפריך גורמים פיזיולוגים כגורם לבעיה.
עליכם כהורים, לסמוך על האינטואיציה שלכם ובאם מתעורר הספק או לחילופין במידה והבעיה פוגעת בתפקוד היום יומי של ילדיכם, ישלהתאים עבורו מענה מקצועי לפתרון.
אילו סימפטומים יכולים להעיד על קושי רגשי?
הכרת הסימפטומים תקל עליכם כהורים ותסייע לכם לגבש דעה אודות מתן טיפול מקצועי ומוכח, אשר יחזיר לילדיכם את איכות החיים לה הוא זכאי.
במסגרות החינוך והחברה: קושי משמעותי להיפרד מההורים, תוקפנות כלפי חבריו ולעיתים כלפי אנשי הצוות, הימנעות מדיבור, אי קבלת מרות, אימפולסיביות, התנתקות ובהייה לעיתים קרובות, התבודדות, הימנעות מהתנסויות חדשות, פאסיביות, נטייה לחזרתיות במשחקיו, חוסר תגובה לגירויים, אי שקט בולט, חוסר יכולת להתרכז לזמן קצר, חוסר קשב לסביבה, חוסר התעניינות בילדים אחרים,תוקפנות, התכנסות, פחדים קיצוניים, תלות וחוסר רצון להיות עצמאי, קושי משמעותי בלימודים, חוסר אבחנה בין דמיון ומציאות, פרשנות לא נכונה של סיטואציות ועוד.
בבית: התקפי בכי או זעם לא מווסתים, תוקפנות, אימפולסיביות, תובענות, עקשנות, פסימיות, חרדות, חוסר רצוןלהתנסות בדברים חדשים, ויתור מראש או הימנעות מביצוע משימות, איפוק בתגובות ומנגד פריקה לא מבוקרת של רגשות בשלב מאוחר יותר, ילדותיות שאינה מתאימה לגיל הכרונולוגי,תלות רבה במבוגרים, קושי לקבל שינויים, קושי עם שינויים, בעיות גמילה מאוחרות,קושי להירדם לבד או בכלל, אדישות יתר, הסתגרות, שינוים בולטים בדפוסי אכילה ושינה,הימנעות ממשחקים, חוסר רצון מתמשך או קושי ללכת למסגרת החינוכית.
אילו גורמים יכולים להפנות ולהמליץ על קבלת טיפול רגשי ?
אנשי מקצוע ב"מכוני התפתחות הילד (המלווים את הילד ומשפחתו מגיל קטן), מבצעים אבחונים המצביעים על הגורם לבעיה ולאחר שלילת ממצאים פיזיולוגים, מוענקת הפנייה למתן טיפול רגשי נאות, להתמודדות ופתרון הבעיה. במקביל עתידים, גורמי טיפול מקצועיים אשר צופים ונמצאים עם הילד במסגרת החינוכית(פסיכולוג, פסיכיאטר, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת ואף הגננות) להמליץ במידת הצורך להפנות את ילדיכם לאבחון.
הפנייה יכולה להיעשות באופן ישיר וביוזמת ההורה. טיפול בהתאמה אישית ביחס למצבו הרגשי של ילדיכם, יאפשר לכם לרכוש כלים מקצועיים ואפקטיביים להתמודדות עם הבעיה.
טיפול בקשיים רגשיים בקרב ילדים באמצעות בעלי- חיים.
מחקרים רבים הוכיחו כי שילוב בעלי חיים במערך הטיפול הנפשי-רגשי באמצעות בעלי חיים, מסייע להתקדמות הטיפול, בפרט במקרים בהם המטופל מסוגר ומתקשה ביצירת קשר עם המטפל. טיפול בעזרת בעלי חיים מתבסס על יתרונות הקיימים בקשר שבין אדם לבעל החיים, למטרות מגוונות בעלות אוריינטציה טיפולית.
יתרונותיהם של בעלי חיים
טיפול בעזרת בעלי החיים נכלל עם תחום הטיפול הרגשי, בו נעזר המטפל בעזרים המתווכים בינו ובין המטופל.להבדיל מיתר התחומים, טיפול בעזרת בעלי חיים מתבצע באמצעות יצור חי המגיב באותנטיות למטופל (תגובותיו לא בהכרח ולא תמיד צפויות), מה שתורם להיווצרות הקשר של המטופל עם בעל החיים (כלי הטיפול) ודרכו למטפל במהירות יתרה.
כיצד הטיפול מסייע בתחום הרגשי
סביבה טיפולית מאפשרת
להבדיל מהטיפול הקונבנציונאלי בו נדרש המטופל להפגין שליטה עצמית, פינת החי כסביבה טיפולית מאפשרת לילד לתת ביטוי לחוסר השקט הפנימי ולמערבולות הרגשיות אותם הוא חווה. פינת החי והאינטראקציה עם בעלי החיים, מאפשרים לילד לשחרר אנרגיה, להפחית את החרדה או הלחץ, ולבצע פעילות מגוונת ומשתנה.
קבלה ללא תנאי
להבדיל מהיחסים הבין אישיים, בקשר עם החיה לא קיימת שיפוטיות. הילד (המטופל) חווה קבלה שאינה תלויה בדבר.בעלי החיים המלווים את הילד מעניקים לו תחושת ביטחון ואמון בקשר בכלל ובמערך הטיפולי בפרט ובאופן ישיר דמות המטפל, נתפסת כמכילה ולא שיפוטית.
"מרחב נפשי"
פינת החי מהווה סביבה טיפולית המספקת לילד חוויה של "מרחב ביניים" מושג הלקוח מתיאוריית יחסי אובייקט שנתבע על ידי פסיכיאטר הילדים "דונלד ויניקוט". "מרחב ביניים"זהו השלב בו התינוק לומד לראות לראשונה את אמו כסובייקט (גוף נפרד בפני עצמו) ולא כאובייקט (כשלוחה שלו, חלק ממנו). החלל שנוצר בתהליך ההפרדות הוא מרחב ביניים-נפשי, בו מתרחש המפגש בין המציאות הפנימית לחיצונית, ובכך הוא מאפשר לתינוק לחוש ביטחון בנוכחות האם, גם כאשר היא אינה שם. המרחב מזוהה על ידי שימוש באובייקט מעבר, יכולת משחק, יצירתיות, דמיון וכיוצא בזה.
משחק עם בעלי חיים הוא חלק מהותי באינטראקציה אותה יוצר הילד עם החיה, מה שמאפשר ניתוק וחיבור חזרה למציאות החיצונית. בעל החיים הוא השותף האולטימטיבי למשחק, הוא מגיב ומחזיר אתהילד שוב ושוב לעולם המציאות ולקשר עם יצורים חיים ובו זמנית מצליח הילד לבטא את פנטזיה שלו ולממש את העצמי, את הגשמת החוויהושחרור הקונפליקטים הנפשיים.
השלכה
בעל החיים מאפשר לילד להשליך תכנים מעולמו הרגשי באופן המאפשר לו "לגעת באש מבלי להיכוות". לילד המתמודד עם תכנים רגשיים קשים, קל יותר לייחס את רגשותיו לחיה ובאמצעותה לספר על עצמו.
שיפור בדימוי העצמי
יצירת קשר עם בעל חיים חדש ולא מוכר, היא חוויה עוצמתית עבור הילד. כל הצלחה במשימה כזו, מעלה את ביטחונוותורמת לשיפור הדימוי וההערכה העצמית של הילד. כאשר אדם מטפל במישהו אחר הזקוק לו,הוא מעצים את תחושת היכולת והעשייה שלו עצמו. טיפול בעזרת בעלי חיים מאפשר למטופל לחוות את הצד המיטיב שלו, הצד הרך, הדואג, המסור והאוהב. ישנם ילדים שאינם מסוגלים לבטא את הצדדים הללו באישיותם (ייתכן שאף אינם מודעים לקיומם) ומגע עם בעלי חיים בטיפול, הוא ההזדמנות הראשונה שלהם לחוות מגע שונה מהמגע אליו הם מורגלים.
הזדהות ועיבוד
עבודה עם בעלי חיים מסייעת בעיבוד התכנים אשר יוצרים את הקשיים הרגשיים. הלקות ממנה סובל הילד מקבלת ביטוי כאשר הוא חש זיקה מוגברת לבעל החיים, הסובל גם הוא מפגם כלשהו. דרך עבודה עם בעל חיים כזה ומעקב אחר ההתמודדות שלו עם קשייו, יכול הילד לנסות ולהתמודד עם קשייו שלו.
סיוע להתמודדות עם בעיות רגשיות על רקע קושי חברתי
ילד המלווה בחיית מחמד,נתפס בעיני סביבתו כנגיש ופחות מאיים. באמצעות בעל חיים, קל יותר ליזום וליצור קשרים בינאישיים במסגרת הטיפולית ומחוצה לה. הקשר אותו מפתח הילד (המטופל) עם בעל החיים, נטול שיקולים זרים, החיה נוטה לתת בילד אמון ללא סייג והסיכון כי בעל החיים יבגודיעליב או ירכל מאחורי גבו אינו קיים. הקשר אותו מפתח הילד עם החיה הוא קשר טהור וככזה קל לבטוח בו ובכוונות שלו.
אחריות והרגעה
מחקרים רבים הוכיחו כי "קשר לבעלי חיים מפחית את רמת העוררות הגופנית (לחץ דם, דופק, הזעה ותופעות פיזיות נוספותהמעידות על תחושת מתח). בעלי החיים מעודדים מוטיבציה לישיבה רגועה ומרוכזת ולביצוע משימות לימודיות. עור הראו מחקרים מגוונים כי אינטראקציה ועבודה עם בעלי חיים,מעודדות את הילד לפתח חוש אחריות ודאגה כלפי האחר. מהרגע בו המטופל דואג לאחר שהופךלתלוי בו, הוא לומד לזהות את צרכיו, להיענות להם ולהפיק סיפוק מהידיעה שהוא אחראי כלפי יצור חי.
ואיפה ההורים בתהליך?
אני מאמינה שלשילוב ההורים בתהליך הטיפולי יש משמעות מכרעת בהתקדמותו של הילד בתהליך הטיפולי. לשם כך, בטיפול, ההורים מוזמנים אחת לכמה מפגשים לתת רקע שתף במידע מחיי היום יום ולדווח על התקדמותו של הילד כפי שהם חווים ורואים אותה, כמו כן, הם מקבלים אינפורמציה על התהליך הטיפולי, מקבלים מידע וכלים להתמודד עם קשיי הילד וזוכים להתבוננות מזווית חדשה על מצבו של הילד, וכך למדים "לקרוא את הילד", ואת צרכיו, ומבינים את משמעות הסימפטומים שהילד מציג, כך שהם יכולים לתמוך בו בצורה נכונה, ולקדם אותו במסגרת הבית.