לסייע לילדים לווסת את הרגשות ולהגיב באופן מותאם לסיטואציה

 

 מדוע ישנם ילדים שמגיבים בבכי, כעס או בהתכנסות בעצמי באופן שאינו מותאם לארוע שקרה אלא רק כי לשלוט על הרגשות זו משימה בכלל לא פשוטה.

 

אז מדוע זה קורה? ואיך נוכל לסייע לילדים לנהל את הרגשות שלהם בצורה טובה יותר? 

 

לרגשות יש תפקיד גדול בקשיים היומיומיים שעומדים בפני ילדים. ישנם ילדים שמרגישים כאב, כעס, עצב ודאגה בדיוק כמו כולם, אך בעוצמה ותדירות תכופה יותר, ולזמן ממושך יותר.  

כאשר ילדים מתקשים לנהל את הרגשות שלהם, זה יכול להופיע בדרכים שונות. למשל:

  • להרגיש מתוסכלים מהדבר הכי קטן.

  • לדאוג יותר מדי או זמן ממושך על דברים קטנים.

  • לחוש קושי להירגע כאשר מעוצבנים או כועסים.

  • להעלב ולהפגע מאוד אפילו מביקורת עדינה או סירוב.

  • להרגיש דחף מופרז לקבל משהו שהם רוצים מיד (קושי בדחיית סיפוקים).

 

בסיטואציות כאלו נוכל לראות מגוון התנהגויות: למשל, ללכת ולהפסיק באמצע משחק או להמנע ממשחק חברתי שלא יצליחו בו או יעורר רגש כזה מאיים. לברוח או להמנע מסיטואציות ולא לשתף פעולה עם הפעילות.כשמשהו לא מסתדר או מתפרש כעלבון או פגיעה, או לפעמים רק כי חבר נגע לי בחפץ אישי או סרבו לי אמרו לי "לא", התגובה יכולה להיות התפרצות כעס, זריקת חפצים, פגיעה באחר ולפעמים גם בצוות חינוכי, הורה, אח או אחות וכדומה .לעיתים אף יכול להופיע כהתכנסות בעצמי והתבודדות.  

כל הדוגמאות הללו מתארות הבעות רגשיות שאינן תמיד מותאמות ופרופורציונאליות לארוע שקרה, וזה יכול להעיד על קושי ביכולת ה"וויסות הרגשי ועצמי" של הילד. הוויסות הרגשי והעצמי מסייעים להגיב במתינות ובהתאם לנהל את הרגשות והויסות העצמי זה היכולת לשלוט ולא לפעול באימפולסיביות, לדעת לעכב תגובה, למצוא פיתרון הולם יותר לבעיה וכדומה.  

 

 

למה זה קורה? 

כבר מגיל הינקות אפשר לזהות שישנם תינוקות מסוימים עם טמפרמנט שונה- יותר רגישים לגירויים, שנבהלים בקלות, בעוד ישנם תינוקות אחרים רגועים בדרך כלל פחות תגובתיים, שמגיבים באופן שונה לגירויים. ישנם תינוקות שממהרים לבכות ומתקשים להירגע בעוד ישנם תינוקות אחרים אשר אינם נסערים בקלות ונרגעים במהירות. הטמפרמנט הבסיסי של אנשים בלידה משפיע על התנהגותם מלכתחילה. וזה עלול להשתנות במידה קטנה ככל שהילד גדל. 

קושי בוויסות רגשי עלול להופיע כחלק מקשיים התפתחותיים אחרים שפוגעים לעיתים ביכולת הלמידה ניהול וההפנמה של תחומים אחרים- רכישת שפה, מוטוריקה, קשב וריכוז, וקוגנטיבי (הבנה ופרשנות של מצבים חברתיים, הפנמה של גבולות, חוקים והרגלים) .

ילדים עם קושי בויסות רגשי יפתחו אסטרטגיות התמודדות עם רגשות עזים בקצב איטי יותר . מאחר וזה דורש את היכולת להרגע, לא לפעול באימפולסיביות, ולנסות לבחון את המצב, או לראות את התמונה הגדולה יותר. וזה דורש יותר זמן, ולכן הנטייה האוטומטית שלהם היא לחזור על אותן התגובות רגשית והתנהגותית.

 

 

כיצד אנחנו ההורים נוכל לעזור?

כשהילד נאבק עם הרגשות שלו, לעיתים זה אולי נראה כאילו אין דרך להגיע אליו או להפסיק את ההתנהגויות שלו. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לעזור לו לקבל שליטה ולנהל את רגשותיו.

לקבל את הרגש של הילד- ראשית תנו מילים לרגשות ולחוויה שהילד חווה. "אני רואה כמה את מאוכזבת שלא נבחרת למועצת תלמידים". "זה לא נעים להרגיש ככה, זה בסדר שאתה כועס". כך עזרו לילד לקבל את הרגשות העוצמתיים ברוגע ובמתינות, הראו לו שזה בסדר להרגיש ככה וזה מרגיש כרגע מאוד סוער וחזק וזה כבר יחלוף כמו כל הרגשות שלנו שמשתנים מרגע לרגע במהלך יומנו. 

לחזק על התמודדות עם הרגש- רק כאשר הילד רגוע, להציע לעזור לו למצוא דרך טובה יותר להתמודד עם הרגש הזה ולחזק- אחד שעשוי לעזור לו לעבור את המחשבה שלו. לדוגמה, אפשר לומר: "אני יודע שאתה כועס ורק רוצה לעזוב את החוג וללכת הביתה. אבל אני גאה שנשארת וניסית." . "כל הכבוד שבאת להגיד לי, זה לא נעים שחוטפים את הכדור, כשאתה מספר לי ככה בנועם אני ממש מבין יותר טוב את מה שהסברת ונעים לי להקשיב".

ללמד כלים להתמודדות- הכירו לילד ומצאו דרכים שונות לנהל את הרגשות - לשתות מים, לעבור לחדר אחר להרגע ולחזור לשוחח, לשטוף פנים, לצאת החוצה לפעילות גופנית, לכווץ אץ הגוף או להרפות, להקשיב לשירים, לצייר וכדומה, ולחזור לשיח על מה שהרגיש בזמן רגוע יותר.    

הכנה ומתן בחירה- הכינו את הילד לקראת הסיטואציות שעלולות לגרום לו למצבים מתסכלים, "יואב יבוא היום לשחק אתך, הוא בטח ישמח הפעם גם להיות ראשון במשחק הקלפים, אתה חושב שתוכלו לעשות תורות היום זה מאוד ישמח אותו?, בוא וננסה".  להתכונן ולהחליט מה מותר ומה קונים או לא קונים ביציאה מהבית "אני אוכל לקנות לך רק דבר אחד בסופר היום , אם אתה מרגיש שיהיה לך קשה אתה יכול לבחור להשאר בבית או להצטרף".  

סיוע לילד במסגרת החינוכית - לגייס את הצוות החינוכי לחזק ולעודד את הילד לגשת אליהם לפני שפועל כשחש כעס רב שנעלב או נפגע, ולחזק אותו על כך שמצליח במילה טובה או במחברת קשר. ניתן לסכם על פסק זמן בזמן שיעור או מפגש להתאוורר ולהרגע, או לסכם על מקום רגוע בבה"ס או בגן אליו יכול לגשת שנמצא בסערה. 

ישנן תוכניות התנהגותיות רבות שניתן לבנות עם המורה והיועצת בבה"ס וכן בגן עם הגננת, שעוזרות לילד לזכור את הפתרונות שנכתבו יחד עמו בתכנית ועליהם הוא גם מתוגמל, אותן ניתן ליישם גם בתוך הבית. ניתן לשים לילד בתיק מחברת "רגשות"- בה יכול מתי שצריך ובתאום עם הצוות החינוכי להוציא ולצייר את הרגשות או לכתוב, ממש כמו יומן.

ניתן לחשוב יחד על פתרונות שמצא ויישם בעצמו בבית, דרכים שמצא להרגע יותר מהר (למשל, לעבור לפעולה אחרת\ נושא אחר ) לרשום ולהזכיר לילד שהיו מוצלחים.

תפקידי אחריות-  כל ילד אוהב להרגיש אחראי, בגן ובבה"ס ניתן לייצר תפקיד של "משכין שלום" בו הילד עוזר לגשר ולפשר ולמצוא פתרונות לקונפליקטים בין חברים יחד עם המורה. זה מסב את תשומת ליבו של הילד לרגשות וקונפליקטים שחווים חבריו, כך יכול להזדהות ולהתנחם שחווה דברים דומים, וזה מאוד מחזק שהחברים פונים אליו לבקש עזרה כשקשה להם, תחושה מעצימה. 

 
 

 

 

 

Please reload

Please reload

מאמרים נוספים רלוונטים