סוף הוא תמיד התחלה של משהו חדש
השבוע עם התרגשות גדולה בלב , עצב וגם שמחה, הגיעה לסיומה עוד קבוצה. קבוצה של ילדים מדהימים שסיימו את הטיפול המשותף בקבוצה, ויוצאים לדרך עם המון חיזוקים,חוויות טובות של ביטחון והצלחה, מצויידים במגוון כלים שסיגלו לעצמם במהלך הטיפול, וחברים חדשים.
חשבתי איך אפשר לסכם דרך כה משמעותית ועמוסת חוויות בתוך מזכרת פרידה ?
אספתי את כל אבני הדרך המשותפת: הצלחות הילדים, תכונות חשובות שהצליחו להביא לידי ביטוי בקשרים החברתיים בקבוצה, והכלים שרכשנו שיוכלו להיזכר, לקרוא ,להתעצם ולהתפעם מחדש מהדרך שעשו, לשחזר את הדברים שהפריעו להם ביצירת קשר כפי שהעלו בקבוצה במילים ובהתנהגות ולרענן את חווית ההצלחה שהיתה כשיכלו לספר זאת ולהדריך את החברים כיצד יהיה להם יותר נעים שיהיו לידם, שהצליחו לוותר על השליטה לרגע ולחלוק ולהקשיב לאחר, לדאוג למישהו אחר יותר קטן או גדול מבעלי-החיים, לקרוא את שפת הרגשות שלהם ולפרש נכון את כוונתם, וללמוד איך להיות לידם בדרך שנעימה להם, והם שמחים לבוא ולהיות איתנו, ולנהוג באותה דרך גם עם חברי הקבוצה.
וזה מה שיצא....