על שיתוף פעולה - מתוך טיפול קבוצתי לקידום מיומנויות חברתיות

אז החלטנו בקבוצה לבנות בית ל"פורים" הכלבה שלנו בחווה, כמה קשה זה כבר יכול להיות?...מסתבר שלמשימה כזו דרושים גיבורי-על עם כישורים מיוחדים.

הבנייה המשותפת דרשה מן הילדים:

1. לחלוק רעיונות ולדעת להקשיב אחד לשני בבחירת החיה שעבורה נבנה את הבית. לנהל משא ומתן על הרעיונות שלהם, לנסות לשכנע, וללמוד איך להתמודד עם זה שלא כולם מסכימים עם הרעיון שלך.

2. להתנסות בחלוקת תפקידים ולקיחת תורות, מי מחליט מי עושה מה, מי מביא מי בונה איזה חלק, וליצור תכנית משותפת איך יראה הבית- עם דלת?,בלי גג? ולכך הילדים נדרשו לחשוב על הצרכים של מישהו אחר, מה צריך, מה יהיה לו נוח, כמה גדול זה צריך להיות? מה הוא היה רוצה בתוך הבית שלו?.

3. להתמודד עם מצבים בהם חבר מבטל רעיונות של אחר ומתקשה לחלוק בבניה עם שאר החברים, חבר שמחלק פקודות לחברים ואינו מצליח לכבד את דעתם, וכך יכולנו יחד להתנסות בהקשבה לאחר, באפשרות לחלוק בצורה לא מאיימת, לפתח דיאלוג על מה שאני רוצה שיקרה.

אז ראינו ששיתוף פעולה זה לא דבר פשוט כל כך, אבל עם התיווך והכלים הנכונים אפשר ליצור יחד דברים מופלאים, להתגבר על מכשולים, להעלות את הביטחון העצמי לגבי היכולת שלי לתקשורת בונה עם הסביבה, ולחוות חוויית הצלחה וסיפוק מחלוקה ושיתוף פעולה עם החברים.

וכשפורים הגיעה לבדוק את הבית החדש שבנינו לה...כולנו חיכינו נרגשים ומרוצים.