איך לשוחח עם ילדי גן על השואה ?

יום השואה הוא אחד מימי הזכרון החשובים במדינת ישראל, יום זה מלווה בטקסים, שירים סרטים וסיפורים ומעורר רגשות שונים וגם שאלות בקרב הילדים אשר חווים את המתרחש סביבם ביום זה דרך הבית, גן הילדים, קהילה או מדיה דיגיטאלית.

נושא השואה הוא נושא מורכב ולא בכדי מעורר מחלוקת בנוגע ללימוד הנושא וחשיפתו בעיקר בגיל כה רך ורגיש, עם זאת זה חלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית של כל אחד ואחת מאיתנו, ניתן ללמד כל נושא או לשוחח על כל חוויה המעוררות רגשות שליליים, באופן המונגש ומותאם לגילו ההתפתחותי של הילד. ילדים חשים רוגע וביטחון כאשר הם מבינים טוב יותר מה קורה בסביבתם, ולשם כך חשוב שתהיה דמות משמעותית שתתווך ותסייע להם להבין ולהתמודד במיטביות עם רגשות ושאלות. ניתן לנצל את המסרים החשובים שמעורר היום הזה כדי לפתח ולעודד שיח רגשי, ערכי - חברתי ולהביע את הרגשות והתובנות באופן אומנותי ויצירתי שיתן ביטוי לעולמו הפנימי של הילד.

חינוך ילדים על השואה ושיח על מוות בכלל בגילאי הגן כולל בעיקר את ההבנה של מה שהילדים כבר שמעו וחוו ממקורות חיצוניים, וחיזוק תחושת הריחוק והביטחון.

אז איך נוכל ללמד ילדי גן על השואה ?

1. ספקו לילדים את המידע הדרוש להם באופן מותאם לגילם- כשמדובר בשואה, אז, ארגון "יד ושם" ממליץ להסביר ש"לפני הרבה זמן, לפני שנולדת, בארץ רחוקה מאוד, היו אנשים מאוד מרושעים שרצו לפגוע ביהודים, וזה גרם לאנשים להיות עצובים. אבל, "נדגיש," היו עוד אנשים בארץ הרחוקה שהגנו על היהודים והצילו אותם ". מכיוון שהילדים שמעו את המילה" שואה" ניתן להסביר שמילה זו פירושה" אסון "או" שמשהו זה גרם לאנשים להיות מאוד עצובים ".

אם שמעו על המילה "נאצים", אנחנו יכולים להסביר שזו הדרך בה מכנים את האנשים הרעים .

בהנחיות שהוציא משרד החינוך מוסיפים כי ניתן לומר שבארץ הרחוקה, לפני הרבה הרבה שנים, (שוב ההרחקה ששומרת על הילד) היתה תקופה מאוד קשה, במהלך השיחה עם הילדים -חשוב לתאר את גבורת היהודים באותה תקופה בדוגמאות, כגון: 'גם כשלאנשים היה מעט מאוד אוכל, הם נתנו ממנו לאחרים. הם גם עזרו זה לזה ושמרו על תקווה'. חשוב להוסיף ולהדגיש כי בתקופה זו היו גם אנשים שאינם יהודים שעזרו ליהודים.

בספר הילדים שכתבה אלונה פרנקל לגיל הרך על השואה "למה קוראים לנפתלי נפתלי"- היא משתמשת במושג "השיוויון" לפיו האנשים הרעים חשבו שלא כולם שווים, ולאחר מכן מחזירה את הביטחון לילד בזכרה שהגננת של נפתלי מזכירה להם איך בגן כל הילדים שווים "אנשים רעים וחזקים" שניסו להשתלט על העולם, החליטו שלכל בני-האדם שאינם כמוהם לא מגיע בכלל לחיות". הספר מותאם לגיל הרך באיורים ובתיאורים המצומצמים והבטוחים. ניתן למצוא עוד ספרים בנושא ברשימות המופיעות באינטרנט.

2. היו פתוחים לשאלות ולרגשות- חשוב מאוד להגיב באופן מתון ורגוע, לתת לגיטימציה לרגשות שעולים ולשוחח על כך, "זה באמת עצוב, או באמת נשמע מדאיג", שתפו את הילדים גם ברגשות משלכם – "גם אותי זה מעציב, זה גורם לי להתגעגע". זה שיח רגשי חשוב ומקדם והכי חשוב מעודד ומרגיע עבור הילדים. גם אם אינכם בטוחים כיצד להגיב לתוכן שעלה זה בסדר לומר "אני לא יודע, אצטרך לחשוב קצת ולומר לך אחר כך, אני אשאל וכדומה".

3. שימו דגש על הסוף הטוב התקווה ותחושת הביטחון- תוכלו לשתף את הילדים בסוף שמח, הקמת מדינה משלנו, וחגיגת יום העצמאות וחיזוק תחושת הביטחון שזה לא קרה בארץ שלנו ולא יקרה יותר לעולם כי אנו מוגנים.

4. שימו לב לתאורים בנושא- בגיל הרך רצוי לשים לב שהילדים לא נחשפים לתמונות,סרטונים, או תיאורים שאינם מותאמים לילדים.

5. הבעה ביצירה ושיח בנושא – בגיל הצעיר היכולת של הילדים להביע את עצמם במילים כתובות מוגבלת ולכן ניתן לאפשר לילדים לבטא רגשות סביב הנושא באופן יצירתי , אז הנה כמה רעיונות לנושאי שיח הבעה ויצירה עבור צוותי חינוך, עבור הורים , ולכלל המעוניינים.

שיח על רגשות – על ידי הזמנה לדיון פתוח, נזמין את הילדים לשתף מה גורם להם להרגיש עצובים?, מה עוזר להם להתגבר?-(חיבור לכוחות של הילד), שיח על דברים שאליהם מתגעגעים?, וכן הלאה.

רגשות בצבעים או במוזיקה- הילדים יתארו את הרגשות בצבעים, איזה צבע מביע שמחה? עצב? וכך ניתן גם בצלילים וכלי נגינה וכדומה.

שיח על מוגנות – כמה חשוב שיש לנו ארץ משלנו, שאנחנו מחליטים על עצמנו, ששומרים עלינו, שאנו מרגישים בטוחים ורגועים.מה מעניק לי ביטחון?,

חוסן רגשי- הכרות עם כוחות פנימיים של ילדים על ידי שיח מה עוזר לי להאמין בעצמי?, איך אני מצליח לעשות דברים?, מי עוזר לי כשאני מתקשה? מי יכול לעזור?, כשיש משהו שאני לא יכול או לא מצליח מה אני יכול לעשות או לומר לעצמי שיעזור? (אפשר דרך "הסיפור של הקטר הכחול שיכול").

יחודיות- האם כולם יכולים להיות אותו הדבר? האם יש מישהו אחד שהוא יותר טוב מכולם?, מה עושה אותנו שונים? מה עושה אותנו דומים? כל אחד הוא יחודי ומיוחד. איך היתם מרגישים אם מישהו היה רע אלינו או לא משתף אותנו בגלל איך שאנחנו נראים או בגלל שאנחנו שונים ממנו?.

כבוד- זה יום שבו זוכרים ומכבדים (גם האנשים שרצו לפגוע בהם ואת אלו שהצליחו להגיע לארץ ישראל) ומכאן לפתוח בשיח על איך נראה כבוד? שנותנים להורים,לחבר, לשכן , לבעלי-חיים, לסביבה, לצוות הגן וכדומה (מקשיבים, עונים יפה, מחכים בסבלנות, מגישים עזרה ועוד).

אזרחות וחברות טובה- מה המשמעות? איך מייצרים קהילה טובה? מה צריך לשם כך? מה אני יכול לעשות כדי שהסביבה שלי תהיה טובה יותר?, (לחלוק, לוותר, לשתף, לבדוק שלא משליכים פסולת ולעזור לנקות, לשמור על רכוש של חבר או שכן, להציע עזרה, לא לקחת משהו שלא שייך לי ולהשיב, לא לשקר, לסייע לחבר שנפל, שבוכה וכדומה). ניתן להכין לוח עם ציור של הדברים ולהשתמש לאורך כל השנה כדי לעודד מיומנות חברתית בכלל.