על הטיפול

בעיות רגשיות אצל ילדים

 

לכולנו יש בעיות רגשיות מעת לעת. אך לעיתים נוצרת פגיעה בהתנהלות היומיומית ובתפקוד, באופן רציני וחמור יותר. יש מגוון של סיבות לקשיים רגשיים, שלרוב מתחילות בשנים הראשונות של הילד.

לילדים מגוון רחב של רגשות, אם מבחינה רגשית, הילד מסוגל לבטא פחד, כעס, כאב, אשמה, ואושר ואהבה, להפסיק אותם ברגע המתאים או להתגבר ברגעים המתאימים, נראה אצלו איזון יחסי של רגשות אלה. מאידך, ילד, שלעתים קרובות ובאופן עקבי נשאר רק בתחום רגש אחד, (פוחד מכל דבר, כועס כל הזמן ועוד), ניתן יהיה לראות זאת כהוכחה לקיומה של בעיה רגשית.

 

ילד שתמיד שמח או אוהב באופן לא ריאלי הוא גם ילד עם חוסר איזון רגשי. וגם ההפך, כל ילד שסוגר לחלוטין אזור רגשי מסוים, על פני תקופה ממושכת של זמן, עשוי להצביע על בעיה רגשית: ילד שאף פעם לא מראה פחד, גם כשזה מתאים, אינו מאוזן מבחינה רגשית, וזה מגביל אותו ביכולת לתקשר בצורה יעילה.

 

סימן מובהק נוסף לבעיה רגשית, הוא שינוי בהתנהגותו של הילד. חלק מהילדים מסתירים את רגשותיהם, ולפעמים הורים עסוקים מכדי להבחין בכך, ובמקרה זה, הבעיה הרגשית של הילד עלולה לקבל ביטוי בהתנהגותו של הילד. שינויים אלה עשויים להראות בתחום הבית, מסגרות החינוך השונות ועם חברים.

 

הילדים מתקשים לדבר על הקושי בצורה ישירה כפי שאנו המבוגרים עושים, אך ניחנים ביכולת סימבולית מדהימה, להביע אותו בצורה עקיפה: "ילדים מתנהגים את הקושי שלהם", הם בוכים, פורקים זאת בתוקפנות, בורחים או נמנעים בדיוק כפי שעושים בעלי-החיים.

דרך צפיה והזדהות עם בעלי-החיים, מתאפשרת גישה לרגש החסום באופן לא מאיים. ומכאן נמצא דרך להביאו לביטוי גם אצל הילד עצמו.

 

בשלב הבא, נמצא יחד את הסיבה שהביאה לבעיה הרגשית או ההתנהגותית, בעלי-החיים מהווים מוטיבציה ליצירת קשר, חשיפת דפוסים ומענה לצרכים ראשונים. ולכן התרפיה בעזרת בעלי-חיים, זו תרפיה שמדברת את שפתם של הילדים.

זיהוי בעיות רגשיות

זה לא קל להורה, למצוא קשר בין קשיי הילד לקיומה של בעיה רגשית. רוב ההורים מתוודעים למושג זה לראשונה, רק לאחר קבלת חוות דעת של איש מקצוע. וזה בסופו של תהליך, שכולל בדיקות ואבחונים שונים, ולאחר שלילת גורמים פיזיולוגים כגורם לבעיה.
חשוב שכהורים, תדעו לסמוך על האינטואיציה שלכם כאשר יש לכם ספק, שמשהו לא תקין. 
אך ברגע שהבעיה פוגעת בתפקוד היומיומי של הילד- צריך לתת מענה לבעיה טרם תתעצם!

 

כאשר קיימת בעיה רגשית, נוכל לראות זאת בהופעתם של סימפטומים התנהגותיים:

**כל אחד מהסימפטומים המוצגים הוא בעייתי- כאשר אינו תואם לגיל הכרונולוגי של הילד.

במסגרות החינוך והחברה

קושי משמעותי להיפרד מההורים, תוקפנות כלפי חבריו ולעיתים כלפי אנשי הצוות, נמנע מדיבור, לא נשמע למרות, חריג, אימפולסיבי, מתנתק ובוהה לעיתים קרובות, נמנע מהתנסויות חדשות, נוטה לחזרתיות יתר במשחקיו. פאסיבי, מביע חוסר תגובה לגירויים, אי שקט בולט, חוסר יכולת להתרכז לזמן קצר וחוסר קשב לסביבה, נחלש בלימודים. חוסר התעניינות בילדים אחרים. בעיות חברתיות קשות, ריבים עם ילדים אחרים, תוקפנות, התכנסות, פחדים קיצוניים, תלות וחוסר רצון להיות עצמאי. חוסר קבלת מרות, קושי רציני בלימודים ובריכוז, חוסר אבחנה בין דמיון ומציאות, פרשנות לא נכונה של סיטואציות.

במסגרת הבית

בעיות גמילה מאוחרות, קושי להרדם לבד או בכלל, אדישות יתר, בוכה לעתים קרובות, מסתגר, שינוי בולט בדפוסי האכילה והשינה, נמנע מלשחק, רכושני לגילו ומתקשה לחלוק, אינו מבטא את רצונותיו ורגשותיו במילים אלא בהתנהגות, לא רוצה ללכת לגן/בי"ס. ילד מאוד תוקפני ואימפולסיבי, ילד עם חרדות רבות, לא מוכן לנסות דברים חדשים, מוותר מראש, ילדותיות יחסית, תלות רבה במבוגרים, תוקפנות, תובענות ועקשנות, עושה דווקא, קשה לו שמזיזים את חפציו או שמשנים לו את סדרם- בסביבתו האישית ולעיתים החיצונית.

 

יחודיות הטיפול הרגשי בעזרת בעלי חיים

הטיפול בעזרת בעלי-חיים מתקיים לרוב בפינות חי, מאחר וקיימת חשיבות טיפולית למגוון בעלי-החיים שהן מציגות. המגוון נועד לשרת ולהתאים לצרכיו השונים של כל ילד וילד. בהתאם למטרה הטיפולית המטפל נעזר במגוון בעלי-החיים על מנת לבחון את קשיי הילד בהתאם לבחירת החיה, סוג המגע והדרך בה יוצר קשר או נמנע, וכדומה.

 

פינת החי כסביבה טיפולית מאפשרת למטופל לתת ביטוי לחוסר השקט הפנימי ולמערבולות הרגשיות שלהם, לעומת טיפול קונבנציונאלי בו נדרש המטופל לשמירה על שליטה עצמית. פינת החי והמשחק עם בעלי החיים מאפשרים שחרור אנרגיה, הפחתת חרדה או לחץ, תנועה ופעילות מגוונת ומשתנה.  

כמו כן, זו התרפיה היחידה בה הילד צופה ולוקח חלק בסיטואציות מהחיים- לידה, הריון, טיפול הורי בצאצאים, יחסים בין הורים או אחים, חיה שנמצאת לבדה או כמה פריטים יחדיו, הם אלו שמסייעים בהעלאת הבעיה הרגשית, כאשר הילד נותן את הפירוש למה שרואה כפי שחווה זאת בעולמו שלו. כך יהיה פנוי רגשית לקיים את דרישות הסביבה ולעמוד במטלות היומיומיות בהצלחה. 

 

פינת החי כ"מרחב בייניים נפשי" | המשחק עם בעלי חיים הוא חלק חשוב באינטראקציה והוא מאפשר ניתוק וחיבור חוזר למציאות החיצונית. בעל החיים הוא שותף טוב יותר למשחק שכן הוא מגיב ומחזיר את הילד שוב ושוב לעולם המציאות של קשר עם יצורים חיים ובו זמנית המטופל יכול לבטא את פנטזיה שלו –מה  שמאפשר מימוש וביטוי עצמי והגשמת חוויה ושחרור קונפליקטים נפשיים. 

קבלה ללא תנאי | בקשר עם החיות אין שיפוטיות כמו ביחסים בין אישיים וקיימת חוויה של  קבלה ללא תנאי שאינה תלויה בדבר. חוויה זו מעניקה למטופל תחושת ביטחון ואמון בקשר ובמערך הטיפולי. כך גם דמותו של המטפל, נתפסת על ידי המטופל כמכילה ולא שיפוטית בזכות בעלי החיים המלווים אותו. 

 

השלכה | בעל החיים מאפשר למטופל להשליך עליו תכנים מעולמו הרגשי, באופן שיאפשר לו "לגעת באש מבלי להיכוות". כאשר המטופל מתמודד עם תכנים רגשיים קשים, קל לו יותר לייחס אותם לחיה וכך, בעצם, לספר על עצמו דברים שקשה לו לבטא ולהתמודד איתם. 

 

שיפור בדימוי העצמי | יצירת קשר עם בעל חיים חדש ולא מוכר זו חוויה עוצמתית עבור המטופל, וכל הצלחה במשימה כזו, מעלה את הביטחון העצמי ותורמת לשיפור הדימוי העצמי וההערכה העצמית של המטופל. כמו כן, כאשר אדם מטפל במישהו אחר שזקוק לו הוא מעצים את תחושת היכולת והעשייה שלו עצמו. הטיפול בעזרת בעלי חיים יאפשר למטופל לחוות את הצד המיטיב שלו, הצד הרך, הדואג, המסור והאוהב. ישנם מטופלים שלא מסוגלים לבטא את הצדדים הללו באישיותם (ייתכן שאף אינם מודעים לקיומם) והמגע עם בעלי החיים בטיפול הוא ההזדמנות הראשונה שלהם לחוות משהו שונה מסוג המגע אליו הם רגילים.

 

הזדהות ועיבוד | העבודה עם בעלי חיים יכולה לעזור גם בעיבוד תכנים היוצרים קשיים רגשיים. הלקות של המטופל תקבל ביטוי כאשר יחוש זיקה מוגברת לבעלי חיים שסובלים אף הם מפגם כלשהו. דרך עבודה עם בעל חיים כזה ומעקב אחרי ההתמודדות שלו עם קשייו יכול המטופל לנסות ולהתמודד עם קשייו שלו.

 

סיוע להתמודדות עם בעיות רגשיות על רקע קושי חברתי | מטופל המלווה בחיית מחמד, יכול להיתפס בעיני סביבתו כהרבה יותר נגיש ופחות מאיים. בסביבת בעלי חיים קל יותר ליזום וליצור קשרים בינאישיים, הן במסגרת הסיטואציה הטיפולית והן מחוצה לו. הקשר עם בעלי החיים, בניגוד לקשרים אחרים, נוטה להיות נקי משיקולים זרים. בעל החיים נותן בנו אימון ללא סייגים, הוא לא יבגוד בנו, יעליב אותנו או ירכל עלינו מאחורי הגב. הקשר הוא קשר טהור וככזה, קל לבטוח בו ובכוונות שלו. המוטיבציה הרבה שיש לילדים ליצור קשר עם בעלי-החיים בטיפול, מעודדת אותם לדחות סיפוקים, להתאפק, לעמוד בכללים, ללמוד מיומנות של לחכות בתור,להפסיד בכבוד, להתמודד עם תסכולים באופן תקין, להתגבר על רכושנות, לבטא את עצמם במילים ולא רק בהתנהגות, ולדעת להגדיר לסביבתם ולעצמם מהם הקווים האדומים שלהם-מתי נעים/לא נעים לי וכדומה. 

 

הרגעה | מחקרים הוכיחו כי "קשר לבעלי חיים מפחית את רמת העוררות הגופנית (לחץ דם, דופק, הזעה ותופעות פיזיות נוספות המעידות על תחושת מתח). כלומר, לבעלי החיים יש השפעה מרגיעה על מי שנמצא בסביבתם. הם מעודדים מוטיבציה לישיבה שקטה ומרוכזת ולביצוע משימות לימודיות. בעלי החיים והעבודה איתם מעודדים פיתוח של חוש אחריות ודאגה כלפי האחר. המטופל דואג למישהו שתלוי בו ולא יסתדר בלעדיו. כך הוא לומד לזהות את צורכי האחר, להיענות להם ולהפיק סיפוק מהידיעה שהוא אחראי כלפי יצור חי אחר.